טעות רישום בטאבו
ביהמ"ש המחוזי: לא ניתן לטעון לטעות רישום בטאבו בחלוף 25 שנים מאז בוצע הרישום, גם אם הקונה האחרון הגיש תביעתו זמן קצר לאחר שרכש את הנכס.
במסגרת תביעה בה ייצג משרד עו״ד שפטר ושות׳ נתבע בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, עתר התובע לתיקון רישום צו הבית המשותף, בטענה כי חלה החלפה ברישום תתי חלקות 1 ו- 2 בבניין, כך שתת חלקה 2 בה הוא מחזיק היא למעשה תת חלקה 1, ורק בשגגה נרשמה כתת חלקה 2.
ביהמ"ש המחוזי סילק את התביעה לתיקון הרישום על הסף, הואיל ורישום הבית המשותף בוצע בשנת 1962, ומכאן כי חלפו להם למעלה מ- 25 שנים, היא תקופת ההתיישנות במקרקעין מוסדרים. לא הועילה לקונה העובדה כי רכש את המקרקעין בשנת 2017, תוך שביהמ"ש קבע כי המועד הקובע לבחינת ההתיישנות הוא מועד רישום הבית המשותף ולא מועד הרכישה, שאם לא כן התביעה לא תתיישן לעולם (תחילת מרוץ ההתיישנות מחדש בכל פעם שתתבצע עסקת רכישה חדשה), דבר שאיננו עולה על הדעת.
לא הועילה גם לקונה העובדה כי טען כי הסתמך על חזקה נטענת באותה תת חלקה קודם לרכישה, זאת בשים לב להוראות סעיף 125 לחוק המקרקעין, על-פיהן הרישום בטאבו הוא הקובע, ותוך שביהמ"ש קבע כי היה זה תפקידו של הקונה לבצע את מלוא הבדיקות קודם לרכישה .
רישום 1/3 מהזכויות במקרקעין שהועברו במתנה ע"י אב לבנו וכלתו בשנת 1994
ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה #תביעה_לתיקון_רישום בן 22 שנים בטאבו, תוך ציון חשיבות הבטחת וודאות וסופיות הרישום, ותוך דחיית טענה שהתבססה על תשריט שנחתם קודם לרישום. ביהמ"ש המחוזי דחה לאחרונה תביעה ל #תיקון_רישום בן 22 שנים בטאבו, על-פיו נרשמו 1/3 מהזכויות במקרקעין ע"ש לקוחות #משרדעו״ד_שפטר_ושות'. עניינה של התביעה שהוגשה הוא רישום 1/3 מהזכויות במקרקעין שהועברו במתנה ע"י אב לבנו וכלתו בשנת 1994, על יסוד שטר מכר שנחתם בשנת 1993. בהתבסס על תשריט משנת 1992 טען האב כי חלקם של הבן וכלתו במקרקעין הינו קטן בהרבה מ- 1/3, ועתר לתיקון הרישום בטאבו לפי התשריט כאמור. משרד עו״ד שפטר ושות', אשר יצג את הבן והכלה טען (בין היתר) כי הרישום בטאבו הינו סופי ואינו ניתן לתיקון בחלוף 22 שנים בהן לא עשה האב דבר לתיקון הרישום על אף שידע היטב כי נרשמו 1/3 מהזכויות כאמור ע"ש הבן והכלה, וכי ממילא אותו תשריט עליו הסתמך האב נסוג מפני הרישום בטאבו שבוצע לאחריו על בסיס שטר העברת זכויות בחתימת האב, אשר אף הוא נחתם לאחר חתימת התשריט. ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את תביעת עזבון האב, אלא שזה ערער על פסה"ד. ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה לאחרונה את הערעור כאמור על יסוד הוראות #סעיף_125א_לחוק_המקרקעין הקובעות כי #הרישום_בטאבו_יהווה_ראיה_חותכת_לתכנו (כפוף לסייגים שאינם רלוונטיים לענייננו), תוך שציין כי "אין צורך להכביר מילים בדבר הרציונל המצוי בבסיס הוראות סעיף זה, אשר נועדה להבטיח את יציבותן של זכויות רשומות במקרקעין מוסדרים, כמו גם הבטחת אמינות, וודאות וסופיות הרישום כאמור". ביהמ"ש המחוזי אף התבסס בפסיקתו על כך, כי הבן והכלה, לקוחות משרד עו״ד שפטר ושות', היו היחידים שהביאו עדות של #עד_חיצוני_שאינו_צד_לסכסוך, בדבר רצונו של האב, וממנה עלה כי בכוונתו היה לחלק את הזכויות במקרקעין שווה בשווה בין שלושת ילדיו.