המשפחות בנו את בתיהן בשכונה שהוקמה על קרקעות כפר ערבי שתושביו ברחו ב-48. המחוזי סבר שמגיעות להם זכויות חכירה בלבד, אך בערעור נקבע אחרת
בית המשפט העליון הורה לאחרונה לעיריית פתח תקווה לרכוש מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומהקרן הקיימת לישראל בעלות על מגרשים בשכונת פג'ה בעיר, שעליהם הקימו משפחות את בתיהן לפני עשרות שנים. בכך שינו השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ את החלטת המחוזי בלוד, שלפיה על העירייה לקנות עבור המשפחות זכות חכירה בלבד.
השכונה הוקמה על אדמות הכפר פג'ה שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות, והשטח הוקנה לרשות הפיתוח. לימים הועברה הבעלות על קרקעות השכונה לקרן הקיימת לישראל (קק"ל). במאי 2019 הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה של שלוש משפחות שהקימו לפני עשרות שנים את בתיהן על מגרשים בשכונה, נגד עיריית פתח תקווה, קק"ל ורשות מקרקעי ישראל.
טענתן המרכזית הייתה שהן זכאיות להירשם כבעלים על המגרשים שעליהם בנו את בתיהן. ואולם בינואר אשתקד קיבל המחוזי את התביעה רק בחלקה, וקבע כי על עיריית פתח תקווה לרכוש מרמ"י וקק"ל את זכויות החכירה בחלקות שבמחלוקת, ולהעביר אותן למשפחות.
המשפחות לא הסתפקו בקבלת זכות חכירה והגישו את הערעור לעליון באמצעות. באמצעות עוה"ד רפי שפטר, איתן חסון ואילין טיבי הן דרשו שיוקנו להן זכויות בעלות על החלקות.
בפתח פסק הדין כתבו שופטי העליון כי המחוזי "התחקה עקב בצד אגודל אחר השתלשלות הדברים לאורך השנים, וקבע כי המערערים זכאים לסעד החלופי לו עתרו, כך שחלף בעלות יהיו זכאים לזכויות חכירה מהוונות, כאשר על העירייה לרכוש עבורם זכויות אלה מרמ"י וקק"ל".
בהמשך הוסיפו כי לא מצאו לנכון להתערב בפסק הדין – למעט כוכבית קטנה אך חשובה: במקום להעניק למשפחות זכויות חכירה על הקרקעות, שנתבעו על ידן כסעד חלופי, יש לקבוע שמגיע להן הסעד העיקרי של זכות בעלות על המגרשים.
לעניין זה הבהירו השופטים כי רמ"י וקק"ל אישרו במהלך הדיון בערעור שרישום הבעלות על שם המערערים הוא אפשרי, וייעשה במסגרת עסקה דו-שלבית: בהתחלה הענקת זכויות חכירה מהוונות, ובהמשך העברת זכות בעלות.
בפסק הדין נקבע כי על העירייה לשאת בכל התשלומים הכרוכים בהקניית זכות הבעלות למערערים, לרבות בתשלומי מיסוי המקרקעין. לצד זאת צוין שעל רמי וקק"ל לקחת בחשבון את הנסיבות הייחודיות של מקרה זה בבואן להעריך את שווי הקרקעות – וביניהן העובדה שהמשפחות יושבות בהן מזה 70 שנה ללא מחאה, ושהגורם הרוכש הוא עירייה כך שמדובר בכספי ציבור.